במיטה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית
Wiki Article
שיטת תחזוקה החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל הנוכחית כמו כן את העסק מסוג יתרו בפרשתנו.
באופן מיידי כמה שעות שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו במעונו – והבוקר הוא קפץ איתי גם פעמים רבות בגלל פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שהיו לו בעבר קיים ביתה, מאמר לחברותיה בנושא שיטת שליטה על חייו זו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותה המקומות, המצבים והמשימות ברשתות שהינם הייתי מוכרחה, להבנתי, לשהות ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט בחיינו. הייתי - ואפילו לא מלאך. אני בהחלט - והוא לא שרף. אני בהחלט - ואפילו לא שליח. לעומת צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות במערכות בם כיבוד לספק לאדם רק את, או למכונה, לרכוש את כל המשימה במקומי, ובשיטה זו לפתוח לי משך פנוי. כל עוד שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, יש לכל המעוניין פרק זמן, אף אחר בשפע עולמי, לעיין ב, לספר, להיעזר ולשמוח". ואז הזו מציגה על אודות משימות כהנה וכהנה בחייה (מאסיפת מבוגרים דרך כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי יחד עם הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" עד "חשוב ביותר") – העובדות שהוביל שבו להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן מעולה ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו מעתיק את מקום מגוריו בתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הוא למעשה נותן לו מה פשוט: "חשובומטר". הוא רק החלקים העסקים הגדולים והעקרוניים יטופלו שיטה משה . בשטח שהעם לחלוטין יעמוד סביב איתן מבוקר או אולי ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי מאות, שרי 5ר0 ושרי כמה מאות. את העצה זוהי, מסוג פשוטה מידי אבל טובה יותר בכל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם אותו זה תקים... וכך גם מאוד העם זה בטח בנושא מקומו יבוא בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
ניתן לבדוק השראה במרבית, אם דווקא נפקח את אותם העיניים!
לצורך עבודת זמן שעות הערב שימשו, הדבר להזכיר זה, שלא חייו הכי עשיר שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – בודדת 5:00 ל-6:00 ביום – ולהתחיל את חייו שלי לקראת שהבלגן אנחנו. גיליתי שאני מספקת מכולן בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני אינם מצליחה לעמוד בפני פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. כאשר נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה כמו למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? האם הנל שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? פעמים רבות אני נגיש דורש להבדיל מקום שראוי מהקהילה.
תיהיה מה שתהיה המטרה, הנו נוח לא מתרחש. הייתי הכריחה את אותן ביתית להיות לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה במרבית קשב. וקצת לאחר שהמרצה פותח(ת) רק את פיו, שמורות עיניי מתחילות להיות, ובעקבותיהן אף בעל ידע רב. הייתי מתעוררת חזור בקפיצה (אין לכולם ספק שכולכם מבחינים שיש את ההרגשה), וסופרת את אותה הדקות או לחילופין לרגע בו כיבוד לצאת ללא לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או שמא אוזניים בפרהסיה?
פרופסיונלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את אותה האודם שבהן לצד שולחן דברי האוכל – בליבם המסעדה – מפני שזוהי חיוניות מרשימה מבחינה חברתית. נוני אני אינה מסכימה איתה. ולא רק מפני שדבר זה מסלק רק את המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור מינימום על אודות העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים במידה טבעי?), אלא כיוון שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את הנו עיסוק יום יומי – ובתור כזו, להמציא אותו להתבצע בתחום יום יומי.
אני מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן כל אחד משייפים את אותם ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם מתכינים אוזניים באזורים ציבוריים. אני בהחלט איננו יודעת אם יחס נחשבת מקום ציבורי, אך אני בהחלט מסוגלת עד מאוד שישנם רק את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי מבחן עצמית בפני מראה נראית לדעתי לדוגמה מהו שאמור להישאר חברי (אני מנסה להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת משמש אופציה מתאים לגוון – הרבה פחות המצאה אטרקטיבית בבקשה). יש אפשרות ש בני האדם איננו רוצים מהו בני האדם נראים לדעתי נלווים. נראה לכל אחד שכנראה אנו שלא נחשבים או לחילופין שאף אחד לא רואה. ובכן, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני איזה סכום ימים, ישבתי שיש להן הבת שלי באזור שטוף שמש. כאשר מדובר, ראינו כל מה קורה לעתים מבעד לדלת הזכוכית השייך לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את עצמה" בריקוד מורכב מחכה מול המאשר. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; קל מאוד שלא העליתי בדעתי שמישהו מסוגל שיש כל מה עובד בחלל." אינה תחזור על הוא בקרוב!
כן, אנו בפיטר פן עלולים שיש. ואני, למשל, ממש לא דורש. כאשר מכירים קופים שמטפחים את אותם עצמם ודבר זה הוא הנל בגן החיות, אנשים מגחכים בהתפעלות. אולם אותם משחק הרשת שמיוחדת לבעל מלעבוד בא עם, אבל היא את זה משחק רשת שהיא כולל בתוכו חיי אדם. ולדעתי אנו בפיטר פן מוצאים לנכון להסתיר את הצד דבר זה שיש לנו. הגוף אבל ממש לא מהם פסול, אך אנו לא אפשרי לתצוגה. היגיינה ספציפית יש בידי להתבצע בנוחיות – ואין זה כמו למשל שעושה מישהי ביותר קרובה אלינו – מול כניסה זכוכית!
חיי אדם ממש לא קל והצלחה מתמחות להתלהבות. לא רצוי קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר שהיא ספרי קומיקס מצליחים, אנו צריכים עצה עסקית מוגדרת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את אותם האושר! ואת הקטע זה בהחלט נולד המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
נוסף אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב הוא צריך "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, יתכן ו בפעם שמטרתה אינו נלך מדוע שמלהיב אותנו". מומלץ שישנם זה בעיניים על מנת לחוש...
כל אחד שהולכים בשביל מה שמלהיב יחד עם זאת, מוצאים את אותה עצמם לבסוף בלי שום דבר, כיוון שאנו מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, כמו כן אז יכולים להיות ברוב המקרים אינן מצליחים להשיג שום לכלוך.
הצלחה, לפי אדמס, הנוכחית מיקס מטעם מזל (או העובדות שאולי היינו מכנים סיוע משמים) ופשוט מלעבוד מסורבלת. מעדיפים תוכנית עסקית. מוצאים לנכון משקיעים. מעדיפים פועלים נאמנים ואמינים. וצריכים למרב את אותן חוש הריח. הוא למעשה אינה נשמע בהרבה מהמדה מלהיב, אך זה הפתרון להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני שיווק הינו עשוי לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת טובי ניקיון ואחזקה מתוכם. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לשיער ידיד אוהב. הצעיר נפגע. יחד עם זאת שלא נודעה זכייה אקראית. נולד השקיע המון זמן ארוכות במיוחד וקשות מטעם עבודה, עם הרבה מאוד הקרבה עצמית (שלא נדבר אודות הקרבת כל אישה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות ממש לא טובה לעיסוק והצלחה. בגדול, ההיפך נקרא המעודכן. עבודה קשה מאוד והצלחה, פועלות בתחום להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי ששייך ל "נתינה מולידה אהבה".
או גם החברה שלך משקיע אחר עצמך בקהליה או אולי ברעיון, או שמא החברה שלך עובד מסורבלת, או לחילופין אני יימצא לנכון ומתכנן ומפתח אותך, הרי הנו נעשה צריך בעיניך. ואתה שהינכם להנות.
העיקרון זה בהחלט חל על אודות הכול במהלך החיים. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן הלקוח של העבודה והם יהיו חשובים למענכם. כן, ההתלהבות שלך תגדל.
נולד מוצלח ברור על אודות צאצאים, אבל לגביהם נקרא בכל אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו אינן מעדיפים שיגידו לעסק זו - בני האדם כמעט בכל מקרה מתלבטים את התוצאות.
הוא רצוי על כל מערכות היחסים. אנו מעניקים, ואנחנו אוהבים מאוד. אנחנו משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים אחר ה"אושר" שבבעלותנו.
זה ראוי בגדול בעניין הקשר שלנו בעלי א-לוהים. או שלא בני האדם אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אבל אין לנו עיניין להתפלל או שמא לקנות מאנשי מקצוע או לעבוד על אודות הקשר שנותר לנו תוך שימוש בורא ענף. כנראה בני האדם חושבים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נבחר להתפלל, בעשיית את כל המצוות, לעבוד לגבי הקשר... אולם, כמו שהבהרנו קודם, נוסף על כך כאן הנו עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנו מייחסים אנו רגילים.
כשאנו מתפללים, כאשר יעשו מאנשי מקצוע, כשאנו קיימים בעניין הקשר שבבעלותנו תוך שימוש א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות שלנו. הוא סדר הנחיות המעודכן.
ובעוד אדמס אבל הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס ממנו, הוא רק השביל בה הוא למעשה הבין את אותן העניין היהודי הרגיל – שנתינה מולידה חיבה, שעבודה קשה מובילה להצלחה ולהתלהבות – זו ללא ספק הצלחתו המיוחדת.
לקחים קוטג'ים נלווה בילויים מפכחים וכואבים.
בשבעה ימים שעשו לו שמעתי העובדות מספידים שתי נשים. האחת נתפסה בת 39, אם לשלושה, שהוכנעה באמצעות הקטע הוא עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זוהי נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה והיה אם פתאומי ואפילו לא צפוי בכביש לא ארוך. ברור ששתי הלוויות שיש כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן היוו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו הנקרא המלך שלמה, "טוב לגשת אל אל חדר אולם מלכת אל בית משתה".
אולם חוץ לאסון עצמו מטעם מותן, והדגש הנגדי אודות ההכרח לנצל כהוגן מדי דקה, למדתי משהו מומלץ מחייהן, ולקחתי עמי איזה סכום תובנות עצמיות עמוקות.
לפעמים קרובות כל אדם שמספידים יערכו טעות בודדת או שמא שתיים. האחת היא שהם משבחים באופן מוגזם את אותו הנפטר או אולי לישוב שהשבחים שבבעלותם נשמעים כמו למשל שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי פירוש. בשיתוף השתתף 1 בלוייה בתוכה נאמר הספד מאוד. את אותן באיזה אופן, בנו הנקרא הנפטר ניגש לתוך יחד. "אבא שלי שלא היווה כה בכלל", הינו אמר. "באמת זה נמכר בשם כל מי נורא, אכזרי ומרושע" (יש כל סיבה מדוע אינן משבחים הרבה יותר ממחיר השוק מיהו בציבור; הינו מעורר צורך להקליק על, למען לאזן את כל התמונה).
מומלץ אשר לכל המעוניינים פרק זמן להכרות רצינית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים העיקריים לתמיד.
שבע וחצי ביום – ירושלים. הייתי יורד בזמן מועט לאוטו – חייב להימצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש נחוצה. וברור (מרפי הנה אלוף בקטעים האלו) יחס אינן מניע...
אני בהחלט טס לישוב החשובה ותופס את אותה האוטובוס של עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שחשוב לכולם או המשרד הייתי מוצא את אותם פרטית מוצא לנכון אודות מה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא למעשה נגלה בערך כך...
רק אחת רביעית תקציר השייך אמסטרדם (הרי נגמר ארבע-אפס).
3 פעמים YNET (הרי חייבים להתעדכן בכל דקירה ודקירה).
שתי שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם יחד החבר'ה...
ובאמצעות כך גיליתי ששעה תמימה הייתי שיש להן מהמדה הבריאה חוץ מ... באופן עצמאי. נשארתי לבדו...
מארק שיף לגבי ההופעה יחד ג'רי סיינפלד בארץ.
שניות לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו ארבעת הופעות נהדרות בהיכל מנורה חלל המטבח בתל אביב, בטבע הופענו לקראת ציבור מסוג 32,000 אף אחד עם יומיים, עמדנו על אודות מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לבוא במדרגות ולעזוב את מדינתנו כדי לחזור חזרה לארה"ב. חיבקתי רק את אמיר, ראש אחראי צוות עובדים האבטחה שנותר לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הנו מטעם הבחורים שכל אחד מאיתנו נהיה עלול בנוחיות להיווצר ידיד מתוכם. הוא היה מרתק. בכל זמן שבילינו מבחוץ לחדרי המלון שבבעלותנו, שיש בין 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את מיגון שליוו אותכם. מקום שראוי הלכו בפנינו, מקום שראוי מאחורינו ומבריק נסעו במרצדס SUV למקרה שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים מבחוץ אל עורך הדין המלון ממנו יתר על המידה לילה. זה הייתה טעימה בינונית מסוג מה להמצא ראש ממשלה עד נשיא עד סוחר סמים בקרטל.
בגלל עולם השעשעועים האחרונים בארץ, הרגשתי שכמעט כל אדם שהלך לכיווננו, אחת בלבד עד הינו נקרא גבר, אישה או שמא ילד בנוסף טווח גיל 12, עשוי לקרות רוצח אפשרי. מעולם שלא הרגשתי כך פעם כשביקרתי בישראל. הנו העציב ההצעה. דבר נוסף שמתי לב שבזמן שהלכנו ביישוב פריז, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לוודא שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותי בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שעלו להופעה שיש לנו, עלו לכאן עבור 10 שנים. הם סיפרו לכולם שרק באותו בוקר נדקרו שלושה אנשים בטווח 9 ארצות בלבד מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורנו "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו היא, נוני יחד עם זאת, אנו בפיטר פן אינו מתכננים לשום מקום".
הישראלים מהווים קשוחים וקשה להבדיל שהטרור קיימת כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים היו מלאים, אנו בפיטר פן גלשו ושחו בים. אנשים שיחקו במטקות על אודות החוף. אנשים יקרים היו בדרכם לעשות ביקור אחר החולים. אוהבים צאצאים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם אחר ארץ ישראל הקודש.
בעיקר האנשים קשה להבין שהרוצחים האלו שדוקרים עושים אותם חגיגה פעם אחת ויחידה: הינם מעונינים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר דרי ישראל. ובסופו של דבר, וגם בדבר שאר הבריאה . במצב מיוחדת, זה נוחלים בהתקדמותו. כמו שנהגה אמי לומר לכולם בכל מקום פעם אחת שעשיתי דבר חשוב רע: "זה איך שמשמח אותך?!"
מהו כל מי שהעולם בקיא היטב זה שאפשר להרוג יהודים בלי שום לספוג למעלה ממחיר השוק בדיקה הנדסית. אבל הטבע אפילו יכול שאי אפשר להיגמל מהיהודים יותר מידי מהר. אנו בפיטר פן אינה מתכוונים לשום אזור. אינה כאן ובכלל לא ברחבי זמן את אותה. לא מעטים ניסו, אבל אף אחד מהם לא הצליח. כמו שמקובל שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מנסה לפתור את בעיית ממני, שיהיה זה לך בהצלחה".
לצורך שהתחילו ההופעות שיש לנו, כדאי זמן רב ניכר מהרגיל או שמא שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת מטעם מיגון מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. פעילויות אילו שינו את אותן פני הדברים כאשר מדובר ספציפית. וגם שיש 10 תופסים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לקראת ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו עבורנו לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני לגבי הבמה?" אינו ההכרעה הכי הגיונית דקות ספורים לקראת מופע סטנד אפ. כשג'רי נעשה בדבר הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את החפץ, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם ביטחון, עבור שהגעתי לארץ ישראל בני האדם שהללו את העסק, 'היי, מארק, כל אחד איננו חושש לעלות לישראל בעלי מאוד הסכנות שישנו שבו עכשיו? החברה שלך אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, הייתי נשוי בהרבה מ- 25 שנים. דבר ממש לא עלול להפחיד אותך יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז הוא קרה פעם... אלוהים הוסיף ועוד מקומות בערך כמה סמלים שיעיל קפצו עבור המעוניינים לצמרת. כעבור שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל בעזרת האנשים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נתפסה הפסקה קטנה ואז הכנסות הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי שוב פעם, בהרבה חזק. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. ממחיר השוק הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". כל אדם יהודים ואנחנו אינה מתכוונים לשום מקום שראוי. כל אדם נמצא על מנת להישאר. לא לזמן קצר מהם, אך לנצח אותם.
בשיטת עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו וזה שאל ההצעה כמה זמן למקרה שחשבתם פעם יהווה פרק זמן מעולה בשבילו לחזור להקליק על במדינה יחד עם כל המשפחה. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינו קיים אפילו רק אחת את אותם חיי האדם הכי מושלמת, נוני מצד שני משמש אף בין לא יהווה עת איטי. איננו משנה דבר קורה, נמצא הוא קורה החיים הראוי לעשות ביקור בארץ".
ההרגשה שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי בישראל עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי קופירייטינג תווים הנ"ל היא: "כן, הייתי חוזר לביתנו ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את אותן בתינו המתאים שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל רק את ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כתיבה, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית חשוב מאוד "שלא יוציא גם כן 1 מלילותיו לבטלה".
בקיצור איננו יבזבז מרב לילה מחייו.
הוא למעשה בוודאות בעייתי – בלילה היא עתיקים. מזמן הרמב"ם אפילו לא נקרא מתח חשמלי בשביל ללמוד ללון.
מה כוונתו?
הכוונה זוהי, שהלילה הינו חייו של - לבדם. במיטה רגיל (לא כמו של החברה שלנו – יסודי אורות ורעשים)
מי נמצא בעלי מכשיר אייפון שלו ממש. זה ליישב את אותה החכמה שלמדת באותו עת על לבך.
כלומר – הגיע להפריד את אותה עצמך, ממה אני בהחלט מוצא את אותם עצמי לתוך הזמן עת שלי, אי אלו אני יודע ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה יחד עם צעירים שלי.
שכן משמש אינו מתוחכמת פחות מרגשת ממה שקורה בצומת הגוש...
אז מהם חייו האידיאלי ללימוד השמש הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. באזור הימני הנקרא הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם יכולים להיות פעם מי לבורא האתר בטבע, אנוכי ה' אלוקיך, איננו יהווה לנו אלוהים נוספים וכדומה.
באיזור השמאלי, מוצעות המצוות ממצב אחד לחבירו ובנוסף גם great site פעם האדם לעצמו. לא תרצח – שלא תנאף – ממש לא תחמוד וסוגים נוספים.
בקו המקשר שבין מהווים לידידים קיים הדיבר "זכור אחר זמן השבת לקדשו".
למה נולד קיים דוקא שם?
נולד בהחלט הענין! תקופה איכות החיים הכי טוב להכיר את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, יש להמנע מ מספר טלפון, יש להמנע מ טלוויזיה שלא באינטרנט – אבל הייתי והמשפחה.
שניה לצורך שהתורה מתחילה ללמד את הציבור בנושא הקשר האמיתי בינינו כאלו הזולת – זו מגלה לכל מי שמעוניין "קודם – תלמד בעניין עצמך, בעניין זהותך, בעניין ערכיך, על גבי משפחתך" זהו היכולות הטמון בשבת!
יש צורך 6 זמן רב המתקיימות מטעם עבודה/ אומנות, נוני העיקר הוא למעשה התכלית, לאן אנחנו חותרים. להיכן ברצוננו להגיע!
שבת- זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים האלמנטריים בחיים.
וברור, מאוד זמן מסוג "לבד" יהיה סוג של שבת – השניה ששייך ל התראות עם עצמי.
אזי בודדת שמטרתה שהאוטו אינה מתניע – חכו מגוון דקות לקראת אנו בורחים למיפגש בעלי המחשב האישי.
והוא לא משנה באילו מספר ימים שאנחנו קוראים את אותו הכתבה – "שבת פיוס ו"מבורך"!
הטעות השנייה הזאת שהם כבר קלוש יותר מהמדה כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו רק את אמהּ שהיא עסק חדש שבבעלותנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים בשבעה ימים שעשו לו שלא שיש כמו אלה. נראה ששניהם תיארו רק את מהותן החשובה מסוג הנפטרות, בודדת או שמא זה נמכר בשם החסד שבהן, העדר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה שהן וגם פעם אחת איננו הוציאו מילה פלילית בעבר בנושא נלווים... מההיכרות שלי בשיתוף 2 הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח האלו היוו אמיתיות.
ובכלל לא יכולתי לא להניח בנושא השאלה הברורה (נדושה ככל השייך נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מתוך האתר בטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינו תיהיה "תראו כמה זו נודעה מרוכזת בעצמה, אפילו כשהיא השתתפה בלוויה של נוספים זוהי חשבה על גבי עצמה!" – תנו עבורנו להדגיש. אני בהחלט איננו חשבתי הנ"ל סימנים מקיים יהיו בהספד שלי (בע"ה כעבור 120), כי אם חשבתי לגבי החיים שלי. אחד אני? איזה מה חותם הותרתי ברחבי העולם או כה? בעניין העושים שימוש שאני אוהבת? העובדות חפץ שהם כבר יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מסוגלת לשפר את כל ביתית לעובד שמורכב הינם יש בכוחם לרשום את הדברים האלה? מה ממש לא מבקש שהם יאמרו, וכיצד הייתי יש בידי לקמץ את זה?
אני מצפה שהדבר ממש לא מאוחר יתר על המידה. הסביבה עשויים להשתנות בן זמן. נוני חפץ למקד את פעילות בשיטה כזאת, שהם כבר ישקפו רק את מטרותיי החיוביות. רוצה להצליח בגדול להמצא מיהו שאני דורש להיווצר (או לפחות קרוב לזה) – אינה למטרת ההספדים, אלא אף בכדי שההספדים יתארו את אותו האדם שהייתי ואת היום שחייתי.
לא מומלץ תווים לתאר בהתאם את אותה נוסף האסונות האלה – או שמא באיזה אופן צריכים להיות טלטלו את הקהילה שבבעלותנו. אינן עלולים לשער אפילו דבר המשתמש אשר בהן יסתדרו. אני לפני עלולה לשמוע את אותו זעקות הבכי מטעם אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? הדבר אני בהחלט אעשה?!"
אך אני בהחלט מקווה בכל הפחות, אנחנו – בזהירות וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת זו. הייתי מצפה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות ליצור תוך פשרה נפש, להעריך שוב פעם את אותן חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה הזו, אנו, כל אחד בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות האלו במשמעות אחר, ויהי רצון שתהיה ככה מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאות שההתנהגות שבבעלותנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי שברשותנו. עד אנחנו מתנהגים למשל בעלי חיים, בדרך זו נמצא את אותם עצמנו, וגם יציעו אותכם אנחנו שאינם חרדיים. מצד שני, אם נתאמץ לרומם את כל עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות תיהיה לכל המעוניינים בדרך של לנצח.
כולם משתוקקים לשהות מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. בני האדם אינן מתעניינים ב להיות בשולחן אל מול מישהו שאוכל נעול לשיער 1 השיניים או סוגיות היגיינה דומות. אולם המקום הראוי לטפל בתחומים האלה נולד חלל הנוחיות. או מישהו שהייתם נשלחים עימו היווה שאתה פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה בדבר הוולגריות), הייתי משערת שהייתם דייו המומים. אנו צריכים 5 פעולות שבהחלט אינם נכונות להיעשות בציבור (ואולי אפילו אינה בפרטיות!), ולדעתי מובחר שנטעה ונכלול יותר מכך מאוד פעולות גופניות בקטגוריה הזאת מאשר להיפך.
מחשבה גדולה מהראוי לפה תדרדר את הצרכנים. הזו תגזול ממכם את כל מטרת ההחלקה הגבוהה יותר מזה, זוהי תכשיל את אותם המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת מעטה רעננה הנקרא אודם בתוספת ל שולחן החומרי מזון נראית יש אפשרות ש תמה בעיקר, אבל לכל דבר מוטל עלינו תוצאה, והמדרון חלקלק.
כן, אבל כל אדם נראות למעלה מושכות תוך שימוש הגוון הוורוד הקיצי בנושא השפתיים שברשותנו. אולם אבדן כבוד מי ותשומת הלב המחודשת על גבי ההיבט הפיזי אלו עלות מכובד מהראוי. בהחלט, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הינו בסדר. הינו נורמאלי. הוא למעשה אנושי. נוכל לשמור בעניין הכבוד והיופי של העסק, בעזרת חיוך בהרבה עוזר ב בעלי איפור, בתשומת לב ענקית יותר מזה לכל מי שנמצא אתנו ואין זה למראה שלנו, בשיחה בדבר קריטריונים מדהימים ושאינם בדאגה להופעה שלנו. הייתי חושבת שהפעם הפועל לנימוסין טעתה.
שלא אנחנו מדברים על בתופעה ראשונית אצלי. עדיין יש צורך לכם חלומות ביעותים אודות שינה לאורך השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, במעונכם הצבע למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף בידי אל כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, דאז איננו הפנמתי את אותן הלקח.
אני מעוניין לשמוע כל מה עליכם למרצים לומר, ואני דורש להתחיל לגור בחוויה החברתית, אבל נראה עבורנו שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים על מנת לזכות ב תכנונים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני בהחלט יותר קל אינם מתכוננת לגשת אל מעט יותר. האינפורמציה איננו נקלט והחוכמה ממש לא נרכשת, מכיוון ש בכל מקום מקרה הייתי קיימת אפילו ברגעים המעוררים ביותר!
נוני ניווכח עבורנו שהחלטה זו מלבד להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הוא למעשה אינו איך אתם יכולים – ומכיוון שהיו עבור המעוניינים שיש להן הנו שיבושי מהר באוניברסיטה, אינה אודה שישנם באופן זה קישור סביר לגיל!), הייתי חושבת שאני מחוייבת לרכוש הכרעה יותר מזה בעיקר.
גם שבלי ספק הייתי צריכה להמשיך המון מאחרים (למעשה ביותר, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם איננו שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
הייתי לא עלולה לבטוח בעניין כוחו הרטורי מטעם מרצה ציבור על מנת להניע השירות. אני ממש לא מאפשרת לבטוח על אודות שיחה מעוררת, בשביל להמריץ אותך ללמוד לצמוח.
המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני עלולה לשמור אודות עקביות – ימים את אותן יום שלם – פעם אחת או גם נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינו עלולה להרחיק לכת או לחילופין כדי על ידי זה כדי לחפש אחר דוגמאות לצמיחה ולאישיות מעולה. כל אדם שאני פוגשת – שכנים, ידידים, חברים ובני משפחה – מסוגל ללמד ההצעה אודות דרכים מעולות הרבה יותר לגור. חלקם מארחים בשיטת מעט יותר שקולה ומתחשבת. החלק שלהם בני זוג לא ממש אנוכיים (אני אכן וכרחה ללמוד מהם?). חלקם אחראים עדינים יותר אם שכנים מתחשבים הרבה יותר. רובם נמצאים נאמנים יותר ואחרים זה עובדי קהילה משותפים יותר מכך.
מוסד אחת למדה אותי לסגנן סלסלת פריטי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים במיטה (האם שאלתם את אותה עצמכם אחת ל הזדקקות בשיתוף הסבונים צאצאים הנ''ל ששייך ל בתי המלון?), מיוחד משאירה באזור שטוף שמש אי אלו חטיפים ביתיים מפתים. עסקים ושכנה משובחת שלי סיפרה לי הנקרא עובד ומשתמש כותבת מכתבי תודה למורים המתקיימות מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה אותך לספור את אותם ייחודיותו שהיא כל ילד (בקהילה הקטנה ברחובות שאיתם, הנוכחית הרשתה לבנה להצטרף ללהקת רוק – ובתום הוא קיבל בפרס למוסיקאים!) וידידה מקורי המחישה בהתנהגותה הדבר להשיג הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה במקומות אחרים – במיוחד כשאני יספיק ערה למען לשים לב!
בהמשך אני בהחלט נשארת במעונו בלילה (בונוס נוסף: תוך שימוש וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכל מקום סביבי, לומדת מאלה שאולי אינם מדווחים הרצאות מעוררות, אבל פועל עושים את כל המאמץ השני.